באחת השכונות החדשות בקיסריה, על מגרש הממוקם בקו ראשון לים, ממוקם ביתם של זוג בשנות ה-50 לחייהם, בו מתגורר גם בנה הצעיר של בעלת הנכס. הבית השכן אגב שייך לבנה הבכור, גם אותו תכננה ועיצבה הילה ישראלביץ- מבעלי משרד האדריכלים המוערך ‘ישראלביץ אדריכלים’.
“המגרש ממוקם בפריים לוקיישן בכל היבט שהוא, בין רצועת חוף לשמורת טבע ירוקה שמאפשרת תצפית פנורמית מערבה- צורת המגרש מלבנית ולו פאה ארוכה לכיוון הים, לכן הבית נהנה מתצפית אופטימלית לשמורה, לחוף ולים”, מסבירה ישראלביץ.

את חזיתות הבית רתמה המתכננת ליצירת מארג יצירתי שלא רואים כל יום ויצרה פרספקטיבות שמזכירות בחלקן קיפולי אוריגמי עדינים ומייצרות פרספקטיבה דו ותלת-מגוזיות. הבולטת שבהן היא החזית הקדמית, שמתכנסת לכיוון דלת כניסה דרמטית ומשמעותית. ישראלביץ שילבה בחזית זו שני אלמנטים שונים שמשלימים האחד את השני: האחד גיאומטרי תלת-ממדי כהה ועוצמתי והשני בהיר ואוורירי דמוי תחרה, ששובר ומאזן את המסה הכהה האטומה.
“רציתי לשוות לחזית הכניסה מראה של ברזל טבעי אך מכיוון שהבית ממוקם בקו ראשון לים וברזל מטבעו יקבל עם הזמן קורוזיה ויחליד, השתמשתי באלומיניום צבוע. החלק הכהה, בו ממוקמת דלת הכניסה, נצבע בצביעת אפקטים שמשווה מראה מתכתי- מעין שילוב בין גוון ברזל טבעי לפליז. כהמשך ישיר יצרתי אלמנט שונה לגמרי, הפעם דמוי תחרה בגוון בהיר. את החזיתות הנותרות חיפיתי טיח מיוחד, דק ודחוס, על מנת שלא ייווצרו בו עם הזמן חרירים שיספחו חול ואבק, כך החזיתות תישארנה לבנות ורעננות שנים ארוכות. בפתחים השתמשתי בפרופילי אלומיניום MINIMAL דקיקים שמייצרים מקסימום תחושת פתיחות וניתן לתכנן בעזרתם פתחים גבוהים במיוחד, מרצפה עד תקרה”.

שער הכניסה למגרש מוביל לגרם מדרגות עשויות בטון מוחלק המוארות בשעות הערב על ידי נורות לד נסתרות. כך, בעלטה, מתקבל מראה של משטחים רחבים מרחפים. הגינון המרשים והפסלים ששולבו במרחב החיצוני מוסיפים שפע של אופי ותורמים לתפיסת העיצוב הכוללת- חוץ ופנים.
עם פתיחת דלת הכניסה נחשפים לחלל הציבורי (לסלון, למטבח ופינת האוכל) שתוכנן כ- open space ורוצף אבן טבעית בהירה. החלל המרשים תחום בין שתי ויטרינות ענק מזכוכית; האחת פונה לבריכה ולים והשנייה לגינה המטופחת. באופן זה חודר למרחב שפע של אור טבעי והתחושה שמתקבלת היא פתוחה וכמעט אינסופית.

“מימין לדלת הכניסה תכננתי חזית מפסי עץ מחורצים, מבעדה נסתרות פונקציות חשובות כמו ארונות התקשורת והחשמל ודלתות נסתרות שמובילות לשירותי האורחים ולחניה. החיפוי מלווה את כל מבואת הכניסה, ממשיך ופונה לכיוון הסלון, מגדיר את קיר הטלוויזיה והקמין וטומן בחובו ארונות נסתרים עבור אחסון כלי אירוח וגרדרובה”. מסבירה המתכננת. “חיפוי הקיר המיוחד נישא מעלה, חוצה את החלל הכפול, ומגיע את לתקרת קומת החדרים. הפתח שנוצר מקשר בין הקומות והופך את ההוויה בבית לאינטימית ואינטראקטיבית. הקשר בין הזירות הופך כמעט בלתי אמצעי והזויות הנגלות מכל פינה בה עומדים או מהלכים אחרות ומרתקות”.

עבור הסלון בחרה ישראלביץ במערכת ישיבה המורכבת משתי כורסאות עמוקות ומפנקות ושתי ספות; אחת מהן גדולה ומשמעותית אותה חילקה לשתי יחידות בינן שיבצה שולחן קפה שמרככך את נפח הספה ומקליל את החלל. במרכז שולבו שני שולחנות קפה גדולים עשויים רגלי מתכת ופלטת עץ צבועה בטכניקה ייחודית שמקנה מראה בד טבעי. על מנת לרכך מעט את הגובה הרב ולייצר פרופורציה נכונה, שולבה בין הספות מנורה עומדת עשויה מוט מתכת מעוקל ואהיל ראטן שמרחף במרכז החלל ומייצר תחושה עוטפת ואינטימית.

פינת האוכל המשפחתית מצויה במרכז ומורכבת רגלי מתכת ופלטת עץ אלון, סביבה שולבו כיסאות מעוצבים עשויים שלדת ברזל ומושב ומשענת מעור, דומים מאוד לכיסאות הבר שבמטבח בו העבודה מתבצעת עם הפנים לים.
“מי שעובד באי נמצא תמיד בתקשורת ובשליטה על המתרחש סביבו. הוא יכול לשוחח עם האורחים או להביט באלה המטיילים בפארק ואף פעם לא ירגיש מנותק”, מסבירה הילה. “בציר הארונות הגבוהים השתמשתי בחזיתות עץ אלון מושחר במרכזו יצרתי נישת ענק עבור מכונת הקפה, אביזרים חשמליים ותצוגת כלי מטבח נאים. בתוכה שיבצתי קוביית אבן טאג’ מאהל שבולטת מעט ממישור חזית העץ ומייצרת ממד נוסף. זה הוא מעין הומאז’ לחזית הכניסה שם את חזית האלומיניום הכהה תכננתי כנסוגה פנימה בעוד חלקה החיצוני פורץ החוצה וחוצה את מישור סבכת התחרה. החזית הקדמית של האי נצבעה בגוון שמפניה ומעליה הונח משטח אבן, גם הוא מסוג טאג’ מאהל. מעל מרחף גוף תאורה לינארי, דומה מאוד לזה המשתלשל מעל פינת האוכל, שם בתי המנורה מעוצבים בצורת בועה אובאלית. במבט מהסלון שני הגופים המרחפים נקראים יחד וכך מתקבלת סביבה נקיה והרמונית לעין”.

מחוץ לחלל הציבורי ממתין לבני הבית ואורחיהם אזור אירוח הכולל פינות ישיבה ואוכל ואזור BBQ מעליהם סוככת תקרת בטון משופעת החודרת את המבנה ובדומה לחזית הקדמית גם היא מייצרת פרספקטיבה, הפעם חד מגוזית. בנוסף תוכננה בריכה ההידראולית, שניתן לשלוט בגובהה, לסגור אותה לחלוטין ולהגדיל משמעותית את שטח האירוח בעת הצורך: “את קרקעית הבריכה ריצפנו באבן בגוון אוף-וויט זהה לזאת איתה ריצפנו את המשטח העליון; כך יצרנו מישור אחיד והמשכי לסיטואציה בה קרקעית הבריכה עולה ונטמעת בריצוף. גוון האבן מעניק למי הבריכה גוון תכול רך ועמוק”. אומרת ישראלביץ. “כדי לייצר קשר כמעט בלתי עצמאי בין הגינה לפארק יצרנו בין שתי הזירות חזית שקופה שאינה חוסמת את התצפית ומייצרת תחושה של מרחב גדול ופתוח. הבריכה מתחברת לחומה באמצעות בריכת נוי, ביניהן נישות לצמחיה- כך מוטיב המים ממשיך ממש עד הגדר עצמה.
ובחזרה לבית: גרם המדרגות, שמוביל לקומת המגורים ולמפלס המרתף, מצוי בסמוך למבואת הכניסה. את הבית תכננה ישראלביץ בצורת מלבן מושלם כשהחלל הכפול שם מצויות המדרגות מייצר מעין בליטה ששבה ומתיישרת הודות לתקרה הבטון שסוככת מעל חצר האירוח. כך היא שבה ומשלימה את המבנה למלבן ישר ונקי. את פיר המדרגות תוחמת מצד אחד חזית הכניסה ומהעברת השני תוכננה ויטרינת זכוכית הנישאת עד לשיא החלל הכפול ומאפשרת תצפית מושלמת לכיוון הבריכה והים.

“המדרגות עשויות ברזל ונחלקות לשני מהלכים- הולך וחוזר, ביניהם חוצץ מעקה זכוכית שתול בתוך פרופיל עבורו יצרתי פרט מיוחד, כך הוא נראה כחלק הומוגני ובלתי נפרד מהמדרגות עצמן”, מסבירה ישראלביץ. “מעקה נוסף, זה הגובל בחזית הוויטרינה, עשוי כבלים עשויים נירוסטה כסופה שמדגישים את הממד הוורטיקלי בחלל”
בעליה לקומת החדרים שבים ופוגשים הבאים את קיר העץ המחורץ שמלווה את הסלון ומבואת הכניסה וגם בקומה זו הוא עוטף את הקירות ומייצר מעין קובייה אלגנטית כהה. במסדרון שמוביל למאסטר השינה, חבויה דלת נסתרת, נטולת ידית, המובילה לאזור השירות והכביסה שנפתחת במגע יד ונסגרת באופן עצמאי על ידי מנגנון מיוחד.
את הגשר מלוות ויטרינות ענק משמאל, מבעדן נשקפים שמורת הטבע והים ומימין נגלה החלל הפתוח שצופה לסלון. מאסטר השינה של בני הזוג ממוקם בהמשך ובדומה לכל הקומה רוצף גם הוא פרקט עץ פראי מפירוק בדוגמת פישבון, בגוונים כהים של אפור, גרפיט ושחור. מימין לדלת הכניסה תוכנן ארון קיר ובדומה לחזית העץ בסלון גם הוא מסתובב ומגדיר את חדר הארונות שם תוכננה ישראלביץ עבור בעלת הבית פינת איפור לצידה מראה גדולה והדום להתארגנות.

המיטה במרכז חדר השינה נשענת על קיר שקוף שמגדיר את אזור הרחצה ומשווה למרחב כולו מראה אחר, מואר ומרווח. בכדי לייצר פרטיות תכננה ישראלביץ וילון עשוי שרשראות מתכת שניתן לסגור לחלוטין. במצבו הפתוח הוא מסתיר בצורה אופטימלית את אזור האסלה ומייצר בחלקו החיצוני, באזור המיטה, מעין קיר תחרה מיוחד.
בני הזוג נהנים מחלון ויטרינה הצופה לשמורה ולים ומהעבר השני מפטיו הפונה לכיוון סבכת התחרה בו הוצבו מיכלי מתכת גדולים בהם ניטעו עצי זית שעוצבו בגיזום מיוחד במראה נקי ומטופח. אל מול הצבעוניות המונוכרומטית, בעל טהרת גווני אבן, חום, גרייז’ ונגיעות גרפיט דאגה ישראלביץ לשלב פריטים משלימים באוף-וויט שמקנים רכות ובטורקיז שמכניסים כתם צבע ומתכתבים עם גווני הים.
במפלס התחתון ממוקמת סוויטת השינה של הבן שנהנה מסלון אירוח וחדר שינה אליו עוברים דרך דלת נסתרת במצויה במישור חיפוי הקיר. החצר האנגלית מכניסה לקומה שפע של אור ואוויר טבעי ובכדי להעצים את משאב הטבע החשוב בחרה ישראלביץ לצבוע את החלל בגוון אוף וויט, כך נוצר החזר אור. בנוסף שילבה אלמנטים בגוונים של בז’ ולבן שבור שמייצרים מראה אינטימי חם ומזמין ושילבה אלמנטים בצבעוניות כהה של אפור וגרפיט, שלשיטתה מוסיפים טאץ’ אלגנטי, גברי ונקי.

היכן: קיסריה
עבור: זוג בשנות ה-50 לחייהם ובנה של בעלת הנכס
שטח המגרש: כ-600 מ”ר
שטח הבית: 350 מ”ר
אדריכלות ועיצוב פנים: ישראלביץ אדריכלים
צילום: עודד סמדר