האדריכל אורי הלוי, שותף במשרד אורבך הלוי אדריכלים אינו צופה רגולציה ותקינה מסודרת שיקבעו בקרוב: “בשלב זה אין מספיק מידע רפואי שיחולל שרשור לתקינה ארכיטקטונית. יתכן מאוד שכאשר תקינה חדשה תאושר היא תתמקד במקדמי התפוסה, דהיינו מספר העובדים המרבי המאושר בכל מ”ר פנוי. זאת ועוד, בדומה לשינוי שחל אחרי אסון התאומים במבנים האסטרטגיים ונמלי התעופה, יתכן מאוד שבפורטלי הכניסה של מגדלי משרדים, בני עשרות קומות, מאות משרדים ואלפי עובדים, יותקנו מערכות משוכללות שיבצעו בדיקות חום וזיהוי נגיפים”.

עיצוב המשרדים: אורבך הלוי. צילום: עוזי פורת. מחיצות: מיי דסק

עוד שינוי שנראה להערכתו של הלוי, הוא שיכלול מערכות המיזוג והחלפת האוויר: “כבר עכשיו יש בנושא תקינה מסודרת, אך אני צופה שבעקבות המגפה תפותחנה מערכות אף יותר יעילות ומדויקות לניטור ופילטור האוויר”, הוא מסביר. “יתרה מכך, אני צופה שנראה שינוי גם בהרכב חומרי המשטחים, הריצוף, החיפויים ואפילו השטיחים. סבירות גבוהה שאלה יחויבו להיות אנטי בקטריאליים כך שנגיפים לא יוכלו לשרוד על גבם לאורך זמן”.

עיצוב המשרדים: אורבך הלוי. צילום: עוזי פורת. מחיצות: מיי דסק

עיצוב פנים: אורבך הלוי. צילום: עוזי פורת

מעצב פנים יובל סמואלוב אינו צופה ירידה בדרישה לחללי עבודה, או בפיחות משמעותי של כמות העובדים שיאיישו כל חלל “עם זאת, הפתרונות בעתיד יצטרכו להיות יותר גמישים. עוד לפני עידן הקורונה היה לנו המתכננים אתגר ביצירת מרחבי עבודה ורסטיליים שעומדים בצרכים ובהיקפים המשתנים של מספר העובדים והמשימות השונות שמתקיימות במקביל בכל חלל. פוסט המשבר אני צופה שהפתרונות יצטרכו להיות גמישים ומודולריים מאי פעם, כדי שחברות יוכלו להרחיב או לצמצם את היקף העובדים בצורה מדורגת בהתראה קצרה. בתוך כך החללים הפתוחים לא יעלמו אך כן יעברו אדפטציה. ייתכן ונראה הכלאת ביניים בין הקיוביקלס של פעם לבאנצ’ים של היום-מחיצות של כ-1.6 מטר שיעברו את גובה הראש ועדיין יותירו את החלל פתוח ואוורירי. במקביל יתווספו סקרינים בצדדים. החציצות של המחר תהיינה הרבה יותר מבוקרות, מודולריות והיברידיות עם יותר אפשרויות.

עיצוב פנים: יובל סמואלוב. מחיצות: מיי דסק. צילום: עוזי פורת

לשיטתו של האדריכל דניאל גרינהאוז, בעלי המשרד גרינהאוז אדריכלים, מודל המשרדים הקיים יעבור שינויים וחלק לא מבוטל מעובדי החברות יעבדו מהבית: “מודל ה-HOT DESK הקיים יעבור אבולוציה וישתדרג. בחלל המשרד תהיינה פחות עמדות עבודה שיתפרשו מעתה במרחקים גדולים יותר על פני אותו שטח נתון כך שמטראז’ המשרדים לא יפחת אך בפועל יעבדו בו פיזית פחות עובדים. עמיתיהם יעבדו מהבית. למודל הזה יש גם אינטנסיב כלכלי מובהק”, מוסיף גרינהאוז. “אנחנו מבזבזים זמן רב על הכבישים, מהעבודה ובחזרה הביתה וגם בנסיעות לפגישות במהלך יום העבודה. מעבר לכך לכל משרד יש הוצאות נלוות על חניונים ומוניות. תכנון שכזה יוביל לפחות זמן על הכבישים, יצמצם את ההוצאות ויאפשר תנאי עבודה הרבה יותר נוחים. עמדות העבודה תתוכננה בהתאם לפורמט הריחוק החברתי – הן תהינה רחוקות אחת מהשנייה, מפנקות ומאובזרות הרבה יותר. השינוי מזכיר את האבולוציה שעברו אולמות הקולנוע – בשטחם הם נותרו באותו גודל, אבל את הכיסאות הצפופים מחליפות כיום כורסאות מרווחות ומתכווננות. במקביל, חדרי הישיבות הגדולים יפחתו ובמקומם יתוכננו יותר חדרי ישיבות קטנים שמתאימים לתרחישי עבודה מגוונים. זוהי מגמה שקיימת גם כיום והיא רק תלך ותגבר”. זאת ועוד, מעריך גרינהאוז, שהשימוש באמצעים אלקטרוניים יגבר ובעתיד נשתמש הרבה יותר ב- video conferences ועל כן הרשתות תצטרכנה להיות הרבה יותר מהירות ויציבות, אם כי לא נראה לכך ביטוי פיזי במשרד.

המחיצות בתמונות הבאות: מיי דסק. צילום: עוזי פורת

לדבריו מצטרף גם עופר איתן, מנכ”ל חברת מיי-דסק המתמחה בפתרונות מתקדמים ליצירת מרחבי עבודה: “המשבר הנוכחי ישפר דרמטית את התשתיות המאפשרות עבודה מרחוק” הוא מסביר. “חברות הייטק עמלות כבר שנים על פיתוחים בתחום זה והמשבר הנוכחי רק יעלה ביקושים לפתרונות שכאלו. בכדי לשפר את יכולת העבודה ממוקדים שונים, ידרשו תשתיות חזקות לתמוך את העברת כמות המידע והתמונות בזמן אמת”. לדברי איתן, “יש החושבים שגם בתום עידן הקורונה מרבית החברות תמצאנה לנכון להמשיך להעסיק את העובדים מהבית, אך אל לנו לשכוח שהקרבה לאנשים, המגע הפיזי, הטפיחה על השכם, השיח הבינאישי, לחיצת היד, המבט וכמובן הזמינות המיידית חזקים יותר מכל משבר כך שקשה לי לראות את סביבת העבודה משתנה באופן מהותי. סביבת עבודה היא תוצר של שינוי סוציולוגי ולא רק כלכלי, אך בהחלט ייתכן שנראה יותר ויותר עמדות עבודה חמות המאפשרות למי שיכול לעבוד מרחוק ועובד גם מהבית לבוא ולאייש עמדה זמנית במשרד. אני סבור שנראה גם יותר אפשרויות של עבודה באוויר הפתוח. סביבת העבודה תצא אל מעבר לקירות, אל המרפסות והחצרות. ללא ספק שכל מי שחווה בידוד לאורך זמן רב כל כך, כן ילמד להעריך את זה, בטח בעונות השנה שיאפשרו זאת”.