זוג בשנות ה-50 לחייו, הורים לשלושה ילדים בוגרים שכבר אינם גרים בבית, החליטו לעזוב את חיפה ולעבור לגבעתיים. הבחירה לא הייתה מקרית – הם חיפשו איזון: לא את תל אביב הרועשת, אלא קרוב אליה, בשקט, באורבניות רגועה. הם הצטרפו לפרויקט מגורים חדש עוד בשלב שבו היה "על הנייר", וכבר אז היה ברור – זה יהיה בית שמדבר את השפה שלהם, גם מבחינה תכנונית וגם רגשית.
הלל אדריכלות, צלם מאור מויאל, באדיבות אורטל קמינים
כשהדירה הייתה כבר בשלבי בנייה מתקדמים, נכנסו לתמונה "הלל אדריכלות", האדריכלית שירה מוסקל ומעצבת הפנים הדס רוט והחלו תהליך משותף של תכנון מחדש והתאמות. בני הזוג הגיעו עם בקשות מדויקות ועם פתיחות אמיתית. למרות השוני ביניהם, או אולי דווקא בזכותו, הדינמיקה הייתה מלאה בהקשבה, שיח והבנה. הם ידעו לסמוך, להגיד מה חשוב להם ולתת מקום לתהליך מקצועי של עיצוב מותאם אישית.
"מהר מאוד התברר שמדובר בדירה לא שגרתית: שטח בנוי של כ-185 מ"ר בתוספת מרפסת ענקית של 150 מ"ר, עיצוב ברמת גימור גבוהה במיוחד, שכולל אריחים מדוקקים, נגרות מותאמת, דלתות קו אפס וחומרי גלם איכותיים. כבר בבסיס היה ברור שמדובר בבית עם נוכחות, אבל כזה שלא מתפשר על נוחות ודיוק", מסבירה שירה מוסקל.
"החזון היה לשלב בין זיכרונות וערכים מביתם הקודם בחיפה – כמו גינה מטופחת, תחושת חום אירופאי וריהוט נוסטלגי – לבין שפה עיצובית קלה יותר, מרווחת, קלאסית אך מאוזנת. כך שולבו ברחבי הבית פריטי ריהוט ישנים כמו שידות עתיקות, שטיחים, קופסאות מיוחדות ואמנות מקורית – שנשזרו בתוך מעטפת עכשווית ורגישה" היא מסבירה.
התכנון כלל אינספור פתרונות חכמים: מגירת צוקל עם סולם נשלף לארונות הגבוהים, שקעים קופצים במטבח ובחדר הכביסה, נישות גלויות ונסתרות, ודלתות קונספטה שמאפשרות מעבר ממרחב פתוח למוסתר בשניות. הגמישות הזו מגיעה לשיאה בחדר העבודה – חדר שמשמש גם לאירוח נכדות, גם לעבודה וגם לשינה, בזכות שני סטים של דלתות: אחת זכוכית עם ריבועים שנותנת תחושת שקיפות חלקית, והשנייה אטומה ומלאה – שתיהן נכנסות אל תוך כיס נסתר בקיר.
המטבח עוצב על פי ההרגלים המדויקים של כל אחד מבני הזוג. הם לא רצו לשבת על אי, אלא על שולחן אוכל של ממש. לכן תוכנן אי בצורת ר’, שבתוכו משולב שולחן אוכל אינטגרלי. לכל אחד מהם תוכננה עמדת עבודה נפרדת עם כיור משלו – אחד על האי, אחד מתחת לחלון – וגם יחידת אחסון עליונה הותקנה בדיוק בגובה ובמיקום הנוח להם.
אחד האלמנטים החשובים ביותר עבור הדיירים היה החיבור לצמחייה. לכן, עוד בשלב מוקדם שולב בתכנון גנן, ונבנתה מרפסת-גינה המשתרעת על פני 150 מ"ר. זו לא מרפסת רגילה, אלא ממש גן פרטי, עם אזורים שונים, פינות ישיבה, מסך הצללה, דגש על תכנון הצל ושימוש בחומרים שממשיכים את השפה הפנימית של הבית. גם מטבח חוץ תוכנן במיוחד כדי להשלים את המטבח הפנימי, כך שהחוויה במרפסת מרגישה כהמשך טבעי של הפנים.
הסלון עוצב עם קיר עץ חמים שמחביא בתוכו אחסון וגם קמין, מבית היוצר של אורטל קמינים, שמוסיף תחושת חמימות. מתוך הקיר הזה נפתחת דלת קו אפס שמובילה אל חדר העבודה – פרט שמתמזג לחלוטין עם הקיר, מבלי להפר את הקו הנקי. השימוש בחומרים, בגוונים ובשילובים חכמים יוצר חלל מינימליסטי, אך כזה שמשדר רוך, חמימות ונוכחות.
חדר הרחצה הכללי, שמשמש את האורחים והנכדות, מחובר ישירות לחדר הכביסה. זה תוכנן כך שיהיה פרקטי במיוחד: עם דלתות נסתרות, מגירות לקיפול ומרחב עבודה נוח. כל פרט בו חושב – לא רק מבחינת אסתטיקה, אלא גם ברמה הפונקציונלית היומיומית.
בסוויטה הזוגית כל פרט עוצב בהתאמה אישית: לכל אחד כיור, מראה וארון שמותאמים בדיוק להרגלים שלו. גם המקלחון עוצב בהתאם: הוא ביקש פרטיות – והיא שקיפות. הפתרון היה זכוכית מתחלפת – חכמה ואסתטית. חדר השינה עצמו שומר על אווירה שקטה, רגועה, עם נגיעות קלאסיות שממשיכות את השפה של שידות ישנות וטקסטיל עדין. הממ"ד הפך לחדר ארונות, והכניסה אליו נעשתה דרך דלת קו אפס שמוסתרת בתוך קיר העץ.
הכניסה לדירה נעשית דרך מעלית, וכשנכנסים, פוגשים מיד את ה"וולקאם": רצפת וינטג', נגרות שעוטפת את החלל, ודלת עץ שמכניסה אותך לעולם פרטי, חמים, אישי. בתוך הדירה ניצבת שידה עתיקה ומראה – תחושת בית ברורה מהרגע הראשון.
הבית בגבעתיים הוא הרבה יותר מפרויקט עיצובי. הוא דוגמה לתכנון מדויק שמתחשב בפרקטיקה, בזיכרון, ביומיום – ובעיקר באנשים שחיים בו. הוא מספר סיפור של זוגיות, של הקשבה ושל שפה עיצובית שמצליחה להכיל גם פונקציונליות, גם חמימות וגם טביעת יד אישית.
תכנון ועיצוב פנים הלל אדריכלות
צלם: מאור מויאל
