הבית, ששמו HATA, ממוקם במדבר פיונירטאון, אזור קליפורני הידוע בסטים של סרטי המערב הפרוע, תוכנן כמקום מפלט פשוט ל"חיים איטיים יותר המחוברים יותר לטבע". המעצבת האוטודידקטית אנסטסיה דודיק שאבה השראה מזיכרונותיה מהברוטליזם של תקופת ברית המועצות, כמו גם מההיסטוריה של קליפורניה של אדריכלות כיפה עתידנית, כדי ליצור את צורתו הייחודית של הבית. היא מסבירה שהקונספט המרכזי היה "העתיד הפרימיטיבי" – חזרה לצורות אורגניות דרך עדשה עתידנית.

זהו מבנה פיסולי, משולב באדמה, המזמין חיים עדינים יותר. בפנים, התוכנית המעגלית של HATA מחולקת לשני חלקים: אחד מכיל אזור מגורים, אוכל ומטבח פתוח, והשני שני חדרי שינה עם חדרי רחצה צמודים. דלתות פטיו מתקפלות פותחות את חלל המגורים למרפסת עם בריכה עגולה, בור אש ופינת ישיבה. מרפסת זו מחוברת באמצעות שביל הליכה לחניה מקורה ולכניסה לבית. בפנים, חלונות עגולים קטנים וקשתיים נחתכו אסטרטגית במעטפת הבטון, בעיקר סביב אזור שיחה שקוע, מעל חדרי הרחצה, וליד שולחן האוכל והמיטות.
כל הפתחים בכיפה, כמו גם ההיקף שלה, צופו ברצועות אור דקות, היוצרות זוהר חם בלילה. בטון משמש גם כמבנה וגם כגימור, חשוף, אקספרסיבי ואותנטי. עץ מהגוני חם, קירות טיח בעבודת יד ואבן מקומית מעגנים את החלל בסביבתו המדברית. מעבר לסמליות החזותית שלו, דודיק ראה בכיפה גם תגובה פרקטית ביותר לאתר, כאשר מעטפת הבטון המבודדת שלה מאפשרת ויסות פסיבי של הטמפרטורה הפנימית ומספקת עמידות בפני אש ורעידות אדמה.

צילום Brandon Stanley