שהשימוש בהן אינו כלכלי ואינו מעשי. "לקח לי זמן רב לשכנע אותו, ולמעשה עד יום מותו הוא לא באמת השתכנע. הוא אף נהג להראות את האבנים המשתלבות לאנשי מקצוע בתחום והיה אומר: 'הילד הזה יהרוס את החברה', אבל זה לא עצר בעדי להאמין במוצר." לא רק צבי היה ספקן, גם השוק עצמו התקשה לקבל את החידוש. אדריכלי נוף, קבלנים ומתכננים, שהורגלו למרצפות המסורתיות הגדולות, הסתייגו מן האבנים המשתלבות. גיורא הבין שכדי לחדור לשוק לא מספיק להאמין במוצר, אלא תידרש ממנו גם עבודת שיווק עקשנית. במסגרת בדיקת יישומי האבנים המשתלבות בגרמניה ובסיורים שהוא ערך שם, ראה גיורא מיסעות (השכבה העליונה של הכביש — זו שעליה נוסעים כלי הרכב) אבנים משתלבות לעומסים כבדים כגון משטחי אחסון של מכולות, משטחי ריצוף בנמלים ואף משטחים לטנקים. גיורא ארגן סיור של מהנדסי תשתיות מובילים מישראל כדי שיראו את היישומים הללו. בסוף שנות השבעים, במסגרת מאמצי השיווק של שיטת הסלילה באבנים המשתלבות, פנה גיורא לפרופ' אילן ישי מהיחידה להנדסת תחבורה וגיאו־אינפורמציה בטכניון כדי מכונת אבני שפה במפעל בהרצליה. :למעלה צבי אקרשטיין עם קרין נכדתו :למטה הבכורה במפעל בהרצליה. 65
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=