הפרויקט, "גשר משה", שמטרתו לקדם את הסחר והתיירות בין אפריקה לאסיה, מתוכנן כרכבת מהירה שתעביר מטענים מעל מיצרי טיראן. תוכניות לבניית גשר מעבר לים סוף הוכרזו לראשונה בשנת 2016 על ידי מלך ערב הסעודית, סלמאן בן עבד אל-עזיז אל-סעוד ונשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי. "צעד היסטורי זה לחיבור שתי היבשות, אפריקה ואסיה, הוא טרנספורמציה איכותית שתגדיל את הסחר בין שתי היבשות לרמות חסרות תקדים", אמר באותה עת.

פרויקט התשתית הגדול של הגשר, שצפוי לעלות כ-4 מיליארד דולר, ימומן על ידי ערב הסעודית והוא אמור להשלים את פרויקט Neom giga השנוי במחלוקת של המדינה, הגובל בים סוף. הפרויקט הבולט ביותר של ניאום הוא המגה-עיר "הקו", שאמורה לכלול שני גורדי שחקים מקבילים בגובה 500 מטר, המשתרעים לאורך 170 קילומטרים. יועץ האקלים של הפרויקט, דונלד וובלס, הזהיר לאחרונה כי קנה המידה הגרנדיוזי של "הקו", הנבנה ומתקדם כעת בצפון מערב ערב הסעודית, עלול להשפיע על דפוסי מזג האוויר המקומיים.

ההצעות הראשוניות למעבר מעל ים סוף עלו כבר בשנת 1988, אך מתחים גיאופוליטיים עיכבו את ההתקדמות. ישראל העלתה חששות ביטחוניות בנוגע למצר טיראן, נתיב שיט חיוני המוגן במסגרת הסכמי קמפ דיוויד משנת 1978. הסכמים אחרונים, כולל העברת איי טיראן וסנאפיר לסעודיה, הקלו על המכשולים הדיפלומטיים. בעוד שממשלת מצרים הציעה לקרוא למבנה על שם המלך סלמאן, השיח הציבורי תומך בשם "גשר משה" הסמלי, המעורר את הנרטיב המקראי של ים סוף.בין מצרים וערב הסעודית מפריד ים סוף. הנקודה הקרובה ביותר בין שתי המדינות היא מצרי טיראן, שאורכן הצר ביותר הוא כ-6.4 ק"מ. זהו האזור שהוצע בעבר עבור הגשר. זה בהחלט יהיה מעבר משמעותי, אך לא ארוך במיוחד: לשם השוואה, גשר דניאנג-קונשאן הגדול של סין משתרע על פני כ-164.8 ק"מ. דאגה גדולה בהרבה עופפת את עומק הים, חיי האלמוגים המקומיים והמערכת האקולוגית הימית, כמו גם הספנות.
בנוסף לשירות הסעת תיירים (במיוחד אלו היוצאים לנאום – הוא יוכל לשרת למעלה ממיליון נוסעים מדי שנה, כולל עולי רגל מוסלמים בדרכם למכה), הגשר יתחבר גם לרשת רכבות משא גדולה יותר של מצרים, אשר המדינה השקיעה בפיתוחה בעשור האחרון ויאפשר משלוחי מטען קלים יותר ממזרח למערב.
במצרים נחשפו לאחרונה תמונות של הבירה המנהלית החדשה של המדינה, הנבנית 45 קילומטרים מזרחית לקהיר ומתוכננת להכיל למעלה משישה מיליון איש.