טקס פרסי “אות העיצוב” 2015 נערך זו השנה העשירית ברציפות והתקיים ביום חמישי 26.3.15 באוניברסיטת ת”א. בערב הוכתרו המעצבים והאדריכלים שהצליחו השנה יותר מכולם לחדש, לרגש, לפרוץ דרך ולהטביע את חותמם על עולם האדריכלות והעיצוב הישראלי.

טקס פרסי אות העיצוב נערך זו השנה העשירית ברציפות – עשור לאות העיצוב. לפני עשר שנים, התארגן קומץ של אדריכלים ומעצבים, חלקם כבר לא בין החיים וחלקם יבד”ל, שהחליטו שלא לתת לאף שנה לעבור, בלי שהחברה הישראלית תהיה עדה להישגים של היוצרים בתחומם. שהציבור הרחב יקבל את העיצוב והאדריכלות לא רק כמקצוע, אלא יבין שהם חלק מהתרבות שלנו כחברה, כמו תיאטרון, מוסיקה, ספרות ואמנות.
גם השנה הוגשו מספר שיא של עבודות, יצירות אומנות, שעברו תחת עיניהם הבוחנת והדקדקנית של חבר השופטים, שהקפידו על כל פרט ופרט, לא התפשרו ודאגו להביא אלינו אל הבמה את הקרם דה לה קרם של אדריכלי ומעצבי ישראל.

 

אדריכלות

השופטים: אדריכלית אירית צרף-נתניהו, פרופסור מיכה לוין, אדריכל יוסי שטיינברג, אדריכל סרג’יו לרמן, אדריכל גבי שוורץ, אדריכלית נוף פרופסור טל אלון מוזס, יוני מונג’ק

הזוכים

מפעל חיים

אדריכל פרופסור דן איתן
אדריכל נוף צבי דקל

תכנון עירוני / תכנון נוף
אין זוכים בתכנון עירוני / ואין זוכים בתכנון נוף

מבני ציבור

מכון ון ליר, בניין פולונסקי / חיוטין אדריכלים
נימוקי השופטים: איפוק, השתלבות ושקיפות, מאפיינים את האגף החדש לקמפוס ון ליר. האדריכלים הצליחו להוסיף אגף חדש לבניין השקט והנעים של האדריכלים דוד רזניק ושמעון פובזנר, בעדינות רבה ובכבוד מלא לבנינים הקיימים. אור, ריחוף ודיאלוג בין הפנים והחוץ, מייצרים הרגשה של שקט ורצון ללמוד, לחקור ולהבין.

משרדים

בניין הבורסה / ערי גושן אדריכלים
נימוקי השופטים: המתכננים הצליחו להעניק למבנה עצוב ודימוי מתוחכם, מאופק ולא מתבלט ועם זאת בעל נוכחות כיאה לתפקודו. המבנה מצטיין באיכות אדריכלית והקפדה על פרטים.

מבני חינוך

גן ילדים בגבעתיים / רגבים אדריכלים, אדריכל ערן זילברמן
נימוקי השופטים: גן ילדים בעצוב מרענן, עליז ומוקפד, הצליח להימנע מיצירת מתחם סגור וכלוא, תוך השתלבות בנוף העירוני.

מגדלי ומתחמי מגורים

מגדלי מגורים באשדוד / גלאור פישביין אדריכלים
נימוקי השופטים: התכנון לפרויקט מציע עצוב ייחודי למגדלי מגורים, שבדרך כלל נראים מגושמים וחזרתיים. עצוב המסה, תוך גריעות והפרשי מפלס ללא ויתור על תכנון פנימי מיטבי של הדירות, יצר חזית מעניינת ודינמית, משחק אור וצל וטשטוש ה”קומות”, שבד”כ מאפיינות את חזיתות המגדלים.

 

מתחם הפניקס / בר אוריין אדריכלים

 

מתחם הדואר / יניב פרדו אדריכלים

 

כפר סטודנטים / HQ אדריכלים, אדריכל ארז אלה
נימוקי השופטים: שילוב, שאינו ברור מאליו, של בנייה קלה ומהירה, תקציב מינימאלי, יחד עם חשיבה עיצובית ותכנון יעיל של כפר הסטודנטים. הקמתו בשיתוף הקהילה ויכולתו לתת מענה לצרכים עכשוויים ובמקביל לצור מתחם שמעשיר את חיי העיר, מציגים הישג חשוב ותקדים מעורר השראה.

מגורים

בית במכמנים / SAAB אדריכלים
נימוקי השופטים: בית מגורים המחובר היטב לנוף הן בהעמדה, הן בחללים והן בעצוב הטוטלי בין חוץ לפנים. יחד עם זאת, שומר על קנה מידה מאופק וצנוע.

 

שימור

מלון נורמן / יואב מסר אדריכלים (נחמני 23), אדרי’ ניצה סמוק (נחמני 25)
נימוקי השופטים: המבנים המרכיבים את מתחם המלון, מכבדים את החלל האינטימי של כיכר המלך אלברט. שילוב שני הבניינים המיועדים לשימור והמשוחזרים בעדינות רבה, תורמים להתחדשות הסביבה וגם שומרים על קנה המידה האנושי של הכיכר.

דיזנגוף 94-96 / בר אוריין אדריכלים
נימוקי השופטים: המבנה החדש למגורים, משתלב באיפוק ובשפה ברורה בסביבה עירונית מוגדרת וצפופה. בקומת הקרקע הוא נפתח לעיר, עם קומה מסחרית ובקומות העליונות הוא ממשיך את קו המגרש, עם עיצוב חדש ודינמי, ועם קריצה מודרנית לאדריכלות העיר הלבנה

 

נגיעה עירונית

ככר ג’נרלי / גוטמן אסיף אדריכלים, אדריכל דן חסון ואדריכל מתן ספיר
נימוקי השופטים: נגיעה מרעננת ומשעשעת במרחב אינטנסיבי של תנועות גדולות. הכיכר שנוצרה כמקום מפגש לא פורמאלי, מאפשרת אינטראקציה ושהות תוך הגדרת “מקום”.

תאורה אדריכלית

מכון ואן ליר / RTLD תכנון תאורה

מגדל צ’מפיון /  RTLD תכנון תאורה

סטודנטים

כירורגיה של העדרות / שי פייביש, המח לארכיטקטורה, המרכז האקדמי ויצו חיפה
נימוקי השופטים: העבודה מציגה טיפול בסוגיה רלוונטית של מבני תעשיה שאינם בשימוש ובמרחב הנופי סביבם. רעיון מעניין של שימוש מחדש בנושא הפקת אנרגיה של תחנת נהריים ההסטורית, ע”י שדה אצות, מסלול מבקרים ו”תיקון” של הסטת הירדן לתעלה. הפרויקט מציג יכולת אדריכלית, נגיעה מבוקרת בשטח תוך כיבוד המבנה ההיסטורי ופרשנות מחודשת לתפקודו.

טיפולוגית טבע עירונית / לובלינר עינת, טכניון חיפה, ביה”ס לאדריכלות
נימוקי השופטים: שימוש בתשתיות כ”שטח” לבנייה, תוך ניצול הזדמנויות ליצירת מרקם, עירוב שימושים ומרחב ציבורי עשיר ומגוון. הפרויקט מציג התמודדות מושכלת בכישרון רב עם הנושא הכלכלי, התחבורתי והעירוני.

 

 

עיצוב פנים

השופטים: אדריכלית טלי כהן אנדרסון, אדריכלית ברכה קונדה, המעצבת שרה רופמן, מר גד הלפרין, אדריכל סרג’יו לרמן.

הזוכים

משרדים

משרד עורכי דין / אירית אקסלרוד אדריכלים
נימוקי השופטים: המעצבים עיצבו חלל עדין ורגיש, הן בתכנון והן בפרוגרמה. שימוש מאופק בחומרים איכותיים אך מזמינים. המתכננים בחרו לשלב אל תוך הפרוגרמה חלל לילדי העובדים, מהלך זה מחדד את מקומו של מעצב הפנים כדמות מובילה בהובלת שינוי חברתי על ידי מהלכים תיכנוניים.

אוטודסק / מיכי סתר אדריכלים
נימוקי השופטים: המעצבים יצרו חלל עכשווי המתפקד כעיר קטנה, בתוכה ישנו מכלול “מבנים” שונים המאורגנים במערך מוקפד, המשקיפים על העיר האמיתית. אל אף האינטימיות, החלל מאפשר קשר עין ותחושת קהילה. שילוב החומרים והעבודה היא מעין אסמבלז’ חומרי הומוריסטי, המשחק עם קני מידה שונים של החומר והתכתבות עם המוצר העיקרי של החברה. ראוי לציון כי המשרד עומד בתקן ירוק גבוה.

מסעדות

בינדלה / סטודיו ברנוביץ’-אמית, פיצו קדם אדריכלים
נימוקי השופטים: החלל מחולל השראה לאורחיו, בזכות תכנון ריהוט מוקפד, ניתוח מוצלח לחלוקת החלל, כך שנוצרה הפרדה וחיבור מוצלח במתחמי ההסעדה. החיבור יצר את החלל הפתוח ההאנגרי, בו בזמן שישנה הפרדה ברורה, המאפשרת את האינטימיות הנדרשת לסועדים. שלושת החמרים הבסיסים הצנועים לכאורה – בטון, ברזל ועץ במופע הטבעי, שזורים אחד במשנהו, מצליחים לחולל מפגשים מרגשים ומעוררי השראה. מערך החומרים הצנוע, לצד עושר המינון, היישומים והשימושים בחומרי הגלם הבסיסים של העץ הטבעי, שזור ומשולב עם המתכת, שזורים במקצבים עד ליצירת שפה קוהרנטית בהירה ונהירה למתבונן. מקצב רנדומלי לגופי התאורה בעבודת-יד, מכניס מימד ייחודי ואפילו אנושי (קרפט), מקצב השאול מהעולם המוזיקה. החלל מצליח ליצר חוויה ייחודית של אינטימיות וארציות. המעצבים/ות השכילו לפרק את מוטיב הכרמים והאדמה לחלל הנפתח ונסגר דווקא במימד החתך, תוך יצירת נוף דמיוני וגרפי.

מגורים

קטנה ומפתיעה / RD STUDIO, רחל מיוחס ודקלה ספיבק
נימוקי השופטים: בחרנו בפרויקט זה, כיון שמתכנניו הקפידו לנצל את החללים ביעילות ובחוכמה, בד בבד יצרו שפה סגנונית המשכית, ברורה ונהירה. ניצול שטח מגורים המוגבל, לרבות כפל שמושים, הינם אתגר שחבר השופטים מעוניין לעודד, כמגמה שיש לעודד מעצבים לעסוק בה כצו השעה. המעצבות השכילו לנצל את השטח המצומצם של 50 מ”ר בלבד בתבונה רבה, תוך ניצול מקסימאלי של הפוטנציאל המרחבי הנתון.  תכנון אינטליגנטי עבור פרוגראמה מורכבת, הינה אתגר נחשק עבור כל מעצב פנים. ולגבינו זוהי דוגמה מצוינת לכישוריו של מעצב הפנים.

ת”א של שנות ה-50  /  יעקבס – יניב אדריכלים
נימוקי השופטים: בחרנו בפרויקט מחולל תרבות, כיון שהמתכננים התמודדו בהצלחה מרובה עם האתגר המכתיב להעביר את רוח התקופה שמייצגת עבור רבים ערך עיצוב ערכי. המתכננים יצרו קשרים בין חללים, באופן לא שיגרתי מעורר עניין אדריכלי. העסוק הסגנוני מהעבר הלא רחוק,  מלמד ומאפשר לנו כמעצבים לחוות טכנולוגיה, חומרים ואסטטיקה שהייתה מובנת ומגובשת עם הקמתה של ת”א בשנות החמישים וחלק מהתרבות שלה. זהו פרויקט איכותי, המתוכנן באיפוק אלגנטי. תוכנית העמדה מציגה חלוקה מרובדת לחלל מאורך וקשה, תוך יצירת מתחמים אינטימיים. מערך הריהוט ופרטי הפנים מתכתבים עם סגנון היסטורי ועם זאת אינם מיושנים.

עיצוב תאורה אדריכלית

היכל התרבות ע”ש ברונפמן / נועה לב
נימוקי השופטים: מערך התאורה משמר את האיכויות המקוריות של היכל התרבות בטכנולוגיות עכשוויות, ברגישות רבה, מתוך כבוד לאיכויות המקוריות ומבלי להתפתות אחר אופנות חולפות. תאורת הפנים הופכת את המבנה ליהלום זוהר, אל מול רחבת כיכר הבימה הגדולה ומסמן את מקומו כהיכל לתרבות.

 

מסעדת טאיזו / אורלי אברון אלקבס
נימוקי השופטים: החלל הלא שגרתי מחולק בצורה מוצלחת והשפה הויזואלית הייחודית שיצרו המתכננים, מתכתבת עם הערכים הקולנארים ואף משביחה אותם. מערך התאורה מצליח לא רק לצבוע את החלל ולסמן מרחבים אינטימיים, אלא באמצעות עבודה אינטליגנטית העושה שימוש בחומר הגלם המופשט שבאור, מרחיבה את החלל ומעניקה לו מרחבים חדשים בעלי עומק.

סטודנטים

ספריה קהילתית / נגה קולבה, ביה”ס לעיצוב, המסלול האקדמי, המכללה למנהל
נימוקי השופטים: הצורך של העיצוב לאפשר איכות חיים טובה לכל האוכלוסייה, היא חובה ולא זכות. אנו גאים מאוד בכך שדור צעיר של מעצבים מזהה את יכולתו להשפיע על העולם בו אנו חיים. פרויקט זה מדגים כיצד הכלים העיצוביים מזהים צרכים נקודתיים בקהילה, מתוך שיחה עם התושבים. בעדינות רבה ומתוך כבוד לקיים, נעשתה פעולת רטרופיט – retro fit אינטליגנטית ורגישה. הספרייה שואבת את השראתה מפרוטוטיפים מקומיים, אשר מתורגמים לחלל המבואה של המתנ”ס הקיים וממשיכים להתכתב עם הסביבה הקיימת. פעולה זו מדגימה, כי לעיתים גם מבלי להרוס את הקיים, ניתן להביא את המרחב התרבותי והקהילתי לסביבה מעניקה ותומכת בסביבה המוכרת.

 

 

עיצוב תעשייתי

השופטים: פרופ’ רון נבארו, מר אלישע טל, פרופסור איקו אביטל, מר דב רטן ומר מיקי גנור

הזוכים

Jupiter Moon , סדרת גופי תאורה  /  אירה רז’בסקי

 

סטודנטים

סדרת ריהוט GRIT /  אבי פדידה, האקדמיה בצלאל

 

 

 

תקשורת חזותית

השופטים: פרופ’ ירום ורדימון חתן פרס ישראל, מר עדלי סטוק, גב’ דינה שהם ומר דני מירב

הזוכים

עיצוב ספרים וכתבי עת

“צ’חנבוט”, ספר קונספט מאוייר / רומן אומנסקי, בי”ס שנקר
נימוקי השופטים: המעצב, שכתב ואייר שלושה סיפורים, המתארים את שנות התבגרותו בנתניה וחוויותיו בהיתקלויות עם חבורות עבריינים צעירים, הצליח לאפיין ולעצב את הדמויות באופן מרשים. הוא מצליח להעביר את תחושת האדרנלין והאלימות המתפרצת על-ידי בניית סצנות משכנעות, מלאות תנועה, עם קומפוזיציות דרמטיות בעלות נקודות מבט מקוריות.

“האחים גרים ע”פי פרישמן”, ספר ופוסטר /  איתן אלוא, אקדמיה בצלאל
נימוקי השופטים: המעצב עיצב ואייר את סיפורי האחים גרים, בפרשנות רעננה, הן בפורמט המקורי של ספר הנפתח לפורמט של כרזה והן בסגנון האיורים. איתן עושה שימוש נפלא במרחב האיורי, מלא הפרטים, עם צבעוניות עשירה ולא מעט חוש הומור.

מארז מאויר לסיפורים, שירים ומערכונים של חנוך לוין / ענת ורשבסקי, אקדמיה בצלאל
נימוקי השופטים: המעצבת איירה מספר יצירות של חנוך לוין, במנעד סגנוני רחב, המתאים עצמו לסגנון היצירה. ניכר שהיא מכירה ומבינה היטב את עולמו של חנוך לוין. האיורים הפיוטיים מצליחים להמחיש את העולם של לוין במבע אישי וייחודי.

עיצוב למסך

the shack, סרטון תדמית /  אדר רום ואבי נעים, אקדמיה בצלאל
נימוקי השופטים: המעצבים מצליחים לייצר אווירה מובהקת מהפריים הראשון. עצמתה של העבודה, בשילוב המדויק בין הסאונד לפריימים המאוירים. זוויות מצלמה ייחודיות, עבודת עריכה מצוינת,  שמשחקת בין קלוז-אפים ללונג שוטים, בצורה מתוחכמת, ובחירה בפלטה צבעונית מצומצמת יוצרים סרט מינורי ומקסים.

HOPE SPOT2, סרט תדמית – ארקדי קרבצ’וק ואולג מורוזוב, אקדמיה בצלאל
נימוקי השופטים: המעצבים מצליחים להעביר בסרט אינפורמטיבי מסר ברור. אך הם לא מסתפקים בפתרון דידקטי. למרות שמטרת הסרט הסברתית, הם עושים זאת בעיצוב פריימים בעלי אסתטיקה מאד גבוהה הן בסגנון הצורני המיוחד של בניית האלמנטים הרבים ובשימוש בפלטה צבעונית יפיפייה.