אם נדמה לכם שבשנים האחרונות קשה לכם יותר ויותר לעקוב אחרי החדשות, אתם לא לבד. אנשים רבים מדווחים על תחושת מועקה עקב זרם מתמיד של כותרות מטרידות המועברות בתקשורת ובמדיה החברתית. מחקרים חדשים מצביעים על כך שהימנעות מחדשות אינה בהכרח סימן לאדישות, אלא תגובה טבעית של המוח האנושי לעומס בלתי פוסק של מידע שלילי. ואצלנו? אם בעבר המוח הישראלי התמודד עם אירועים חריגים מדי פעם, הרי שכיום הוא נחשף ללא הפסקה למלחמות, טרור, פוליטיקה, משברים כלכליים ועימותים חברתיים – לעיתים כולם באותו יום. במצב כזה, הרצון "לכבות קצת את החדשות" אינו בהכרח בריחה מהמציאות, אלא מנגנון הגנה טבעי של המוח.
סקר של Reuters Institute משנת 2025 מצא כי 69% מהקנדים נמנעים לעיתים מצריכת חדשות (news fatigue), ובקרב הציבור העולמי כ-40% מדווחים שהם עושים זאת לעיתים קרובות או מדי פעם – השיעור הגבוה ביותר שנמדד עד כה. הסיבות המרכזיות: תחושות של לחץ, חוסר אונים ותשישות רגשית.
לדברי פסיכולוגים, מקור התופעה נעוץ באבולוציה האנושית. המוח שלנו התפתח כך שיזהה איומים במהירות, משום שבמשך רוב ההיסטוריה האנושית היכולת להבחין בסכנה הייתה חיונית להישרדות. כתוצאה מכך פועל אצלנו מנגנון המכונה "הטיית השליליות" – נטייה לתת משקל גדול יותר למידע שלילי מאשר למידע חיובי.
אלא שבעידן הדיגיטלי המנגנון העתיק הזה פוגש מציאות חדשה. במקום להתמודד עם סכנות מקומיות ומיידיות, אנו נחשפים מדי יום למלחמות, שכול ואבדן, משברים כלכליים, אסונות ואירועי אלימות מכל קצוות העולם – כולם מופיעים בכף היד שלנו דרך הטלפון הנייד.
גם לאופן שבו התקשורת והרשתות החברתיות פועלות יש השפעה. מחקר שפורסם בכתב העת המדעי Nature Human Behaviour וניתח יותר מ-105 אלף כותרות חדשותיות, מצא כי כותרות בעלות ניסוח שלילי זוכות ליותר הקלקות, בעוד שכותרות חיוביות מושכות פחות תשומת לב.
המשמעות היא שהמוח שלנו, שתוכנן להתמודד עם מספר מוגבל של איומים בסביבה הקרובה, נדרש כיום לעבד זרם אינסופי של משברים גלובליים. עבור רבים, העייפות מהחדשות אינה כשל אישי – אלא תגובה אנושית צפויה לעולם שבו המידע זמין בכל רגע, ולעיתים נדמה שגם הדאגה זמינה באותה מידה.
ומה הנתונים מראים על המצב אצלנו בישראל? לפי נתוני סקרי Reuters Institute, ישראל נכללת בדוחות העולמיים, ובשנים האחרונות נרשמה כאן ירידה באמון בחדשות ועלייה בתחושות של עומס ו"הימנעות סלקטיבית" מחדשות – מגמה שמופיעה ברוב המדינות המערביות.
בישראל נוספה לכך מציאות ייחודית: רצף ממושך של משברים פוליטיים. המלחמה מאז 7 באוקטובר והחשיפה היומיומית לחדשות ביטחוניות. צריכת חדשות גבוהה במיוחד דרך הטלפון והרשתות החברתיות. תחושת הצפה הנובעת מעדכונים שוטפים, התרעות ופושים לאורך כל שעות היום.
מחקרים בינלאומיים מראים כי הסיבות המרכזיות להימנעות מחדשות הן השפעה שלילית על מצב הרוח (39%), עייפות מכמות המידע (31%), ותחושה שיש יותר מדי סיקור של מלחמות, סכסוכים ופוליטיקה. קשה שלא לראות כיצד כל שלושת הגורמים הללו רלוונטיים במיוחד לציבור הישראלי בשנים האחרונות.
גם בסקרים ובדיונים ציבוריים בישראל עולה שוב ושוב תחושת "עייפות מחדשות" – אנשים מדווחים שהם מגבילים חשיפה למהדורות, מפסיקים התראות בטלפון או נמנעים מקריאת חדשות בשעות מסוימות כדי לשמור על בריאותם הנפשית. אמנם אלו אינם תמיד נתונים אקדמיים מסודרים, אך הם משקפים מגמה רחבה של רוויה ותחושת עומס.
