הרבה לפני עידן המקלדת והמחשב, הדפוס היה עניין של ידיים זריזות, ריכוז אינסופי ומהירות מסחררת. אלפי צופים נהרו לראות סדרי דפוס מתחרים זה בזה, עיתונים הציעו פרסי ענק, ואפילו נשים הצליחו לערער את כללי המשחק – רגע לפני שהמצאת ה־Linotype הפכה את המקצוע כולו להיסטוריה.

קשה לדמיין זאת היום, אבל בשלהי המאה ה־19 אחד המופעים המלהיבים ביותר באמריקה לא היה משחק בייסבול או קרקס נודד, אלא… תחרות סידור אותיות לדפוס.
בשנת 1870 הצליח צעיר בן עשרים בשם George Arensberg, שעבד ב־The New York Times, לעשות את הבלתי אפשרי. בתוך שעה אחת בלבד הוא סידר ביד יותר מ־2,000 יחידות דפוס – הישג שנחשב אז כמעט בלתי אנושי. אם סדר דפוס ממוצע הצליח להגיע לכ־700 יחידות בשעה, הרי שארנסברג קבע שיא שנראה בלתי ניתן לשבירה. חבריו העניקו לו את הכינוי "The Velocipede", והוא הפך לכוכב הראשון של עולם הדפוס.

מכאן הדרך להפיכת התחרויות לאירועי ענק הייתה קצרה.
מה שהחל כהתערבויות קטנות בין פועלי בתי הדפוס, על כוס בירה או כמה מטבעות, הפך בתוך שנים ספורות למופע ציבורי. אולמות בידור אירחו אלפי צופים שבאו לראות את ה"Swifts" – סדרי הדפוס המהירים ביותר – מתחרים זה בזה מול שעון עצר. הפרסים הגיעו עד ל־1,000 דולר, סכום שהיה שווה אז לכחצי שנת עבודה של סדר דפוס ממוצע.
המתחרים הפכו לידוענים. היו להם כינויים צבעוניים, מעריצים, יריבויות ואפילו טריקים. אחד מהם, William C. Barnes, הצליח לסדר אותיות כשהוא מכוסה עיניים וארגזי האותיות שלו מסודרים בסדר הפוך – מופע שהותיר את הקהל פעור פה.
אבל מאחורי ההצגה הסתתר מקצוע קשה ותובעני. סדרי הדפוס של העיתונים עבדו תחת לחץ תמידי של דד־ליינים, והמהירות הייתה חשובה לא פחות מהדיוק. זו הייתה תרבות עבודה קשוחה, גברית ותחרותית, שבה התגאו העובדים לא רק ביכולת המקצועית שלהם, אלא גם בחיי הלילה הסוערים שניהלו בין בתי המרזח לאולמות הביליארד.

ואז הגיעו הנשים.
בשנת 1886 נערכה בבוסטון תחרות מיוחדת לנשים. להפתעת המארגנים, L. J. Kenney לא רק ניצחה את כל יריבותיה – היא השיגה תוצאה טובה יותר מכל הגברים שהתחרו יום קודם לכן. גם שתיים מהמתחרות האחרות עברו את הישגי הגברים.
אלא שהמארגנים סירבו להכיר בשיאים. לטענתם, לנשים ניתנו "הקלות", אף שאין עדויות לכך. למרות הניסיון לטשטש את ההישג, אלפי הצופים שנכחו במקום כבר ראו במו עיניהם שנשים מסוגלות להתחרות בשווה ואף להתעלות על עמיתיהן הגברים.
ההישג הזה העניק תנופה למאבקן של נשים להשתלב בבתי הדפוס ובעולם העבודה המאורגן, אך דווקא אז החל המקצוע כולו לעמוד בפני איום קיומי.
במשך עשרות שנים ניסו ממציאים לפתח מכונה שתוכל להחליף את עבודת היד המפרכת של סדרי הדפוס. שוב ושוב הם נכשלו, עד שב־1886 הוצגה לראשונה מכונת ה־Linotype, שהצליחה לבצע בתוך דקות עבודה שעד אז דרשה מיומנות אנושית עצומה.
בתוך זמן קצר השתנה עולם הדפוס מן הקצה אל הקצה. אלופי סידור האותיות, שעד לא מזמן מילאו אולמות וזכו בפרסים ובתהילה, הפכו למקצוע שנעלם כמעט בן לילה.
כך הסתיימה תקופה יוצאת דופן שבה מיומנות ידנית הייתה מופע בידור, סדרי דפוס היו גיבורי תרבות, והמאבק בין האדם למכונה הוכרע – כמו בתחומים רבים אחרים של המהפכה התעשייתית – לטובת הטכנולוגיה.



OLYMPUS DIGITAL CAMERA
