שירי אהבה לבתי מגורים ולכל הדברים שקורים בין כתליהם. מהאחוזות רחבות הידיים של האליטה ועד לקירות אדובי מחוספסים וספינות אדמה מניו מקסיקו, לדירות פריזאיות שיקיות, לבתי חווה אקולוגיים מינימליסטיים סקנדינביים באזורים הכפריים ועד ריאדים היסטוריים במרוקו, נראה לכם את כולם. לא בתים כל כך מושלמים שאף אחד לא יכול לגור שם, היכן שאין בלגן ודיירים באים והולכים כמו ספינות חולפות בלילה. אלא בתים שבהם הכתמים על הדלפק מספרים על הארוחות שבושלו, שבהם הקירות נושאים את סיפורי האהבה והתשוקה והוויכוחים והשמחות ושברון הלב - הם מלאים בחיים, מרקם וזיכרונות ומספרים את סיפורם של האנשים שבאו והלכו. בתים מעוררי השראה של בני אדם מעוררי השראה. ברוכים הבאים. הרימו את הרגליים. קבלו השראה, שחררו וחבקו את העולם הלא מושלם של בית חי.
+ מעוצבים
+בתים מעוצבים
+בתים עם השראה
+בתים בישראל
+חדרים - דירות מגורים
+בתים משופצים
+בתים בסגנון כפרי
+בתים בסגנון ים תיכוני
+גינות
+בתים סלבריטאים
+מגורים מחוץ לקופסא
+מדריכים
+ סרטי הוידאו הנצפים ביותר באתר
5 סימנים מובהקים שהוריך הם אדריכלים
מפגש 15: תפיסת עולמה האדריכלית של אורלי שרם
שיטות מתקדמות בארכיטקטורה למגורים
the bigger picture – daisy jacobs
+הכתבות האחרונות
לבנות מחדש: בית מואר ומדויק בלב קיבוץ בעמק יזרעאל
את הפרויקט הובילו משרד בונות – אדריכלות ישראלית, בהובלת ענבר סקל וקרן אזולאי אטיאס, יחד עם מפקח הפרוייקט
וילה אמנותית בבטון פראי בג׳ונגל טרופי בקוסטה ריקה
הווילה המרכזית, Art Villa, תוכננה על ידי Refuel Works עם עיצוב פנים של Formafatal, ומהווה את לב הפרויקט שנפרש
המשפחה ביקשה "מבצר מודרני" הרחק משאון העיר
הבית נבנה עבור משפחה בעלת שורשים היסטוריים עמוקים, שביקשה ליצור מעין “מבצר מודרני” – מרחב מגורים מוגן, עצמאי
הבית של אמא: אדריכל שיפץ לאמו בית עם מסורת וחיים יומיומיים
הבית, כמו רבים מבתי הפריפריה, עבר לאורך השנים תוספות ושינויים שנועדו לענות על צרכים מיידיים של המשפחה. אלא
בית בלי גבולות, שבו החיים זורמים יחד
נפח לבן ונקי נחתך בפתחים מרובעים גדולים שממסגרים את העיר, בעוד שלד בטון מאפשר חללים פתוחים, גמישים וזורמים. ספסל
בית במקום חניה: ניסוי מגורים קטן עם אמירה גדולה
המהלך המרכזי של התכנון הוא היפוך היררכיות: גינת גג מורמת מתפקדת כמעין “עציץ ענק”, שבתוכו משולבים המטבח והסלון
בית בין ברוטליזם לאשליה
הבית, שנבנה מחדש על בסיס מבנה משנות ה־70, מתפקד כמעט כאובייקט פיסולי: קומפוזיציה של קוביות בטון חשוף המונחות
הוילה בבריסל שהיא פסל נחושת חי
הווילה, בתכנון Lezze Architecten, מבוססת על קומפוזיציה של נפחים מעוגלים: בסיס בטון פיסולי שמרים את הבית מהקרקע, ומעליו
"כשם שסופיה לורן בדמותה העל זמנית, המיתולוגית ואישיותה הסוחפת נשארת חרוטה בזיכרון, כך גם סרפינה התל אביבית,
טקס ההלוויה התיאטרלי שהיא ערכה ומימנה בכל חסכונותיה, כלל פרחים וציפורי אוריגמי, צלמים וקהל אבלים שעבר על פני
צילום מבנים אדריכלים, אולי החל לראשונה כדרך לתיעוד מבנים, אבל עם הזמן, הוא התפתח לצורת אמנות מגוונת משלו. כך,