המסעדה הפעילה העתיקה בעולם

בצילום מפורסם בארכיון של ההיסטוריה האמריקנית, ניראה הילד הקטן פרנקלין דלאנו רוזוולט, לימים נשיא ארה"ב, יושב זקוף על שרפרף,

אצל הקהל של היום, ההגדרה של תרבות זכתה בדמוקרטיזציה, הדיון כבר אינו על גבוה לעומת נמוך או תרבות לעומת

    בורקינה פאסו היא מדינה ענייה, אפילו בסטנדרטים של מערב אפריקה ואולי גם הענייה ביותר בעולם, אך הם

  יש לשים לב, שדיון פומבי על יחסי מין הפך להיות מקובל יותר ולכן זה מעלה את השאלה, האם

  הוא וסבא שלו גייסו את ילדי השכונה וביחד הם החלו לנקות ולפנות פסולת ועזובה ממגרשים נטושים בשכונה. מהאשפה

 מעט מאד דברי מזון מזוהים כאייקונים תרבותיים, כמו אלמנט הזה של ארוחת הבוקר, שכל מהותו צרפתית, הישראלים תירגמו אותו

 רק דבר אחד בחיים חשוב וזה להיות מגניב/ה. כסף, כוח, יוקרה, מראה, בגדים ואושר, הם כולם רק חלון הראווה, בו

בגבעות הירקרקות של מדינת היין של בורגונדי, מתנשאת הטירה The Château de Savigny-lès-Beaune והוא המקום האחרון שבו הייתם מצפים

“כְּתִפְאֶרֶת אָדָם לָשֶׁבֶת בָּיִת” (ישעיה מד 13) הבית והאדם הגר בו שזורים זה בזה. יש ותיאור הבית משקף את

אדריכלים, מעצבים ואמנים רבים, וגם סופרים ויוצרים למיניהם, התגייסו לאורך השנים בניסיון לייצר תחזית וחזון כיצד יראו הבתים שלנו

    "שבעה מפתחות לבאלפטייט", הוא סיפור על סופר שמנסה לכתוב רומן תוך 24 שעות. הוא מחפש מקום בו

פסטיבל הוא סוג של אירוע תרבותי שנתי, שבו אנו מתאספים בכדי לעשות כייף ולשמוח, למשל, באמצעות משחקים, מוסיקה רועשת,

  סטנלי קובריק הוא הבמאי מאחורי סרטים כגון "2001: אודיסיאה בחלל". הוא היה ידוע לשמצה כפרפקציוניסט נוקשה, אשר קשה

אתם מעדיפים לראות כרישי ענק בסרטים מאשר את "האזרח קיין"? ובכן, זה לא מרמז על-כך שאתם מדרדרים תרבותית, אלא

  את המסעדה שנקראה אז Casa Botín, פתח הטבח הצרפתי Jean Botín עם אשתו בשנת 1725. היא לא שינתה את